מונוסודיום גלוטומט ולמה רצוי לוותר עליו.
כמו שנכתב בשיר " אשם ...אשם תמיד.. אשם האחד והיחיד".
כמו שנכתב בשיר " אשם ...אשם תמיד.. אשם האחד והיחיד".
המונוסודיום גלוטומט או בקיצור MSG / E-621. הינו מלח נתרן של חומצה גלוטמית שפילס את דרכו להיות משפר הטעם הנפוץ ביותר בתעשיית המזון.
בבסיסה חומצה גלוטמית היא חומצה אמינית נפוצה המצויה באופן טבעי בגוף ובמזונות שמכילים חלבון כמו חלב , בשר, דגים וירקות. היא אינה מזיקה כל עוד היא מצויה בסביבתה הטבעית ושומרת על הרכב הכימי המקורי.
קצת על ההסטוריה של MSG:
התכונה משפרת הטעם של MSG נתגלתה בשנת 1908 ע"י כימאי יפני שהצליח לבודד את החומר באצה הפופולארית "קונבו" כשגילה שאצה זו מכילה חומצה גלוטמית (ואף רשם פטנט על הפקת חומצה גלוטמית).
אצת הקונבו מצויה בשימוש במשך מאות שנים במטבח היפני על מנת לשפר את טעמם של תבשילים ובהכנת ציר למרקים.
לחומצה הגלוטמית יש טעם נבדל מארבעת הטעמים הבסיסיים :מר,מלוח, מתוק ומריר. בעקבות כינויו "הטעם החמישי" זוכה לפופולריות רבה ולשימוש נרחב בתעשיית המזון עולמית.
כיום המונוסודיום גלוטומט מיוצר בתסיסה של עמילן,סלק סוכר,קנה סוכר אך רובו
מיוצר בתהליכי פרמנטציה של חיידקים (גידול של מסות עצומות של חיידקים בתוך מיכלים גדולים המותאמים לכך) בתהליך פרמנטציה (תסיסה) החיידק עובר תהליך של הידרוליזט (חלוקה) והפרדה לעמילן ולחומצה גלוטמית שעוברת תהליך טיהור וגיבוש כמלח הנתרן מונוסודיום גלוטומט.
בעקבות ייצור תעשייתי וצריכה מוגברת של מזונות המכילים MSG במשך שנים עשויות להופיע תופעות רבות כמו כאבי ראש,מגרנות,הפרעות הורמונליות הפרעות התנהגותיות ופגיעה בקשב וריכוז בילדים ומבוגרים ובטווח הרחוק למחלות כרוניות כמו פרקינסון, אלצהיימר , פגיעה במערכת העצבים המרכזית, הפרעות נוירולוגיות.
נמצא שאנשים הסובלים מאסטמה התקפי קוצר נשימה ,אלרגיות שונות, אטופיק דרמטיטיס חשופים יותר להשפעות השליליות ורגישים יותר ל MSG. לכן מומלץ לאנשים בעלי רגישות גבוהה לא לצרוך הרבה מאכלים המכילים MSG.
בעיה שנייה ולא פחות חשובה שיש לדבר עליה היא התרגלות לצריכת מזון עשיר בטעם היוצרת תלות בטעמים חזקים.
ילדים הם המדד הטוב ביותר לתופעה מכיוון שהשימוש ב MSG כל כך דומיננטי ואנו פוגשים אותו במוצרים רבים. בוודאי שמעתם את המשפט " אמא השניצל של הסופר יותר טעים". זאת משום קולטני הטעם מתרגלים לטעמים חזקים ואנו מפתחים צורך במאכלים בעלי טעם חזק ואף נראה לנו שאוכל שאינו מספיק מתובל הוא בעל טעם טפל או דלוח.
לכן יש צורך אמיתי למנוע חשיפה של מזונות " מקלקלים" מהסוג הזה במטרה לשמור על קולטני הטעם ועל היכולת של הגוף לזהות את הטעמים הטבעיים שמצויים בטבע. סיבה מספיק טובה להגיש לילדים ירקות ללא תיבול או מקסימום להוסיף מעט שמן זית, וכשמתחילים לחשוף תינוקות בגיל חצי שנה לירקות מאודים רצוי שלא להוסיף להם תיבול כלל וזאת כחלק מהמטרות בהקניית הרגלי אכילה נכונים.
בבסיסה חומצה גלוטמית היא חומצה אמינית נפוצה המצויה באופן טבעי בגוף ובמזונות שמכילים חלבון כמו חלב , בשר, דגים וירקות. היא אינה מזיקה כל עוד היא מצויה בסביבתה הטבעית ושומרת על הרכב הכימי המקורי.
קצת על ההסטוריה של MSG:
התכונה משפרת הטעם של MSG נתגלתה בשנת 1908 ע"י כימאי יפני שהצליח לבודד את החומר באצה הפופולארית "קונבו" כשגילה שאצה זו מכילה חומצה גלוטמית (ואף רשם פטנט על הפקת חומצה גלוטמית).
אצת הקונבו מצויה בשימוש במשך מאות שנים במטבח היפני על מנת לשפר את טעמם של תבשילים ובהכנת ציר למרקים.
לחומצה הגלוטמית יש טעם נבדל מארבעת הטעמים הבסיסיים :מר,מלוח, מתוק ומריר. בעקבות כינויו "הטעם החמישי" זוכה לפופולריות רבה ולשימוש נרחב בתעשיית המזון עולמית.
כיום המונוסודיום גלוטומט מיוצר בתסיסה של עמילן,סלק סוכר,קנה סוכר אך רובו
מיוצר בתהליכי פרמנטציה של חיידקים (גידול של מסות עצומות של חיידקים בתוך מיכלים גדולים המותאמים לכך) בתהליך פרמנטציה (תסיסה) החיידק עובר תהליך של הידרוליזט (חלוקה) והפרדה לעמילן ולחומצה גלוטמית שעוברת תהליך טיהור וגיבוש כמלח הנתרן מונוסודיום גלוטומט.
בעקבות ייצור תעשייתי וצריכה מוגברת של מזונות המכילים MSG במשך שנים עשויות להופיע תופעות רבות כמו כאבי ראש,מגרנות,הפרעות הורמונליות הפרעות התנהגותיות ופגיעה בקשב וריכוז בילדים ומבוגרים ובטווח הרחוק למחלות כרוניות כמו פרקינסון, אלצהיימר , פגיעה במערכת העצבים המרכזית, הפרעות נוירולוגיות.
נמצא שאנשים הסובלים מאסטמה התקפי קוצר נשימה ,אלרגיות שונות, אטופיק דרמטיטיס חשופים יותר להשפעות השליליות ורגישים יותר ל MSG. לכן מומלץ לאנשים בעלי רגישות גבוהה לא לצרוך הרבה מאכלים המכילים MSG.
בעיה שנייה ולא פחות חשובה שיש לדבר עליה היא התרגלות לצריכת מזון עשיר בטעם היוצרת תלות בטעמים חזקים.
ילדים הם המדד הטוב ביותר לתופעה מכיוון שהשימוש ב MSG כל כך דומיננטי ואנו פוגשים אותו במוצרים רבים. בוודאי שמעתם את המשפט " אמא השניצל של הסופר יותר טעים". זאת משום קולטני הטעם מתרגלים לטעמים חזקים ואנו מפתחים צורך במאכלים בעלי טעם חזק ואף נראה לנו שאוכל שאינו מספיק מתובל הוא בעל טעם טפל או דלוח.
לכן יש צורך אמיתי למנוע חשיפה של מזונות " מקלקלים" מהסוג הזה במטרה לשמור על קולטני הטעם ועל היכולת של הגוף לזהות את הטעמים הטבעיים שמצויים בטבע. סיבה מספיק טובה להגיש לילדים ירקות ללא תיבול או מקסימום להוסיף מעט שמן זית, וכשמתחילים לחשוף תינוקות בגיל חצי שנה לירקות מאודים רצוי שלא להוסיף להם תיבול כלל וזאת כחלק מהמטרות בהקניית הרגלי אכילה נכונים.
עשיתי חיפוש ב google אחר מוצרים ומאכלים על פי מרכיבים ומצאתי מעל 5000 מוצרים שמכילים MSG כדוגמאת :
- אבקות למרקים ורטבים לדוגמא מוצרים של " קנור".
- בכל סוגי החטיפים : ביסלי מנצ'יס.
-כוכבי תירס, שניצלים בייצור תעשייתי.
-בשרים מעובדים: נקניקיות עוף,נקניקים מכל הסוגים.
-ירקות משומרים או קפואים.
-תבשילים מוכנים וקנויים.
להלן רשימת מזונות המכילים תוספי מזון מסוכנים העלולים לגרום לאלרגיות
- אבקות למרקים ורטבים לדוגמא מוצרים של " קנור".
- בכל סוגי החטיפים : ביסלי מנצ'יס.
-כוכבי תירס, שניצלים בייצור תעשייתי.
-בשרים מעובדים: נקניקיות עוף,נקניקים מכל הסוגים.
-ירקות משומרים או קפואים.
-תבשילים מוכנים וקנויים.
להלן רשימת מזונות המכילים תוספי מזון מסוכנים העלולים לגרום לאלרגיות
פרוסים לפניכם חומרים כימיים (פשוטו כמשמעו) המצויים בהרבה סוגי מזון פופולריים במיוחד.
כיום היצרנים מחויבים לפרט את מרכיבי המוצר. כך שזה מקנה לנו הצרכנים אפשרות לבחור מחדש אילו מוצרים לקנות.
סולפאטים וסולפיטים -נגזרות של חומרים
משמרים
מצוי במזונות הללו: מיץ ענבים, בירה,
שימורי פירות, פירות יבשים , סיידר ,מיץ תפוחים מעובד,אבקת מרק, מיצי ירקות ופירות משומרים ומעובדים .
טירמין- תרכובת המיוצרת מחומצות אמינו.
מצוי במזונות הללו: בירה ,יין אדום ,
גבינה צהובה, בשרים מעושנים ואוכל מעושן ,בקר,נקניקים,דגים מעושנים.
גבינות- ככל שיותר מיושנות : פרמזן, ברי, גורגונזולה, מונסטר, צ'אדר.
היסטמין- תרכובת אורגנית המשתחררת בעת
אלרגיה.
מצוי במזונות: יין אדום ,קפאין, צבעי
מאכל, מוצרי חלב, דגים משומרים.
טרטזין- 102 E צבע מאכל צהוב/ירוק.
מצוי במזונות הללו: גלידות, ארטיקים,
אבקת מרק, משקאות תוססים ממותקים, מעדני חלב , שקדי מרק , חטיפים , פירורי לחם, שימורים
וחמוצים .
ניטריטים וניטראטים -מלחים המשמשים
לדישון צמחים ולשימור הטריות של בשר כגון: נקניקים, בשרים , פירות יבשים .
חומצה בנזואית – משמש כחומר משמר 210-E
מצוי במזונות הללו: מרגרינה, ריבות ,סלק
מבושל קנוי, רטבים, תרכיזי פירות ומשקאות קלים, מימרחים מוצרי דגים, חמוצים .
סליצילטים – חומרים דמוי אספירין.
מצוי במזונות הללו: מסטיקים ,חומרי טעם
וצבע מלאכותיים ,סוכריות.
יש פה מלא מזונות מומלצים יין סלק אדום בירה , אז מה איתם ? ין טוב ללב, סלק למערכת העיקול וגם על הבירה יש המלצות. בילבלתם אותי. אני מאד אוהבת סלק אדום הוא טעים.
השבמחקמסכימה בהחלט סלק טעים וגם בריא. על מנת להפיק את המירב מהסלק רצוי לאכול אותו חי ללא בישול או חליטה. ובהקשר לכתבה הכוונה לסלק מבושל קנוי עטוף בוואקום ומכיל חומר משמר
השבמחק